פלישיתים עליך שמשון הצרכן הישראלי!
היו ימים שבחברה היינו צוחקים איך האמריקאי העשיר עומד בתור הארוך ביותר למסעדה ששם מוכרים ארוחה ב5$ יותר נמוך מהמסעדה שלייד.
לא הבנו איך אנשים כול כך עשירים "מתקמצנים" על 5$ בלבד בעוד אנחנו כאן בישראל רגילים לרמת חיים גבוהה והמשווקים חוגגים עלינו כול דקה.
היו, היו ימי זוהר למשווקים בישראל, ימים של מכירות יפות, ימים של מחירים יפים, ימים של פרוספרטי ועודף ביקוש על ההיצע, ואילו היו הימים הטובים של התעשיה, השירותים,התקשורת,והבנקים.
לימים הגיעו הימים היותר קשים, ריבוי של עסקים, תחרות גוברת והולכת, מיקור חוץ, אינטרנט, רשתות עולמיות הגיעו לשווק בישראל, 350 אלף מטר של שטחי מסחר הוקמו ברחבי המדינה, אי בי החלה שיווק בישראל, העולם הפך להיות גלובלי יותר, וההיצע תפח ברמות אבסורדיות.
הבנתי כי שוק כול כך קטן כמו מדינת ישראל לא יכול להתקיים עם כול כך הרבה היצע כפי שמציע השוק זו לא בלבד שהאוכלוסיה לא גדלה פרופורציונלית כפי שגדל ההיצע האדיר.
כ- יועץ עסקי עוד אז הבנתי כי תווצר כאן בועה, כאשר מטבעה בועה מתפוצצת כאשר היא מתנפחת ייתר על המידה.
ואכן ההתפוצצות לא אחרה להגיע, חברות קרסו, רשתות קרסו, עסקים נסגרו, הנדל"ן נפל, הבורסה נסחרת במחזורים נמוכים, היצוא פחת, (כתוצאה מהכלכלה הגלובלית כפי שהזכרתי קודם) המזרח פרח והחליף כול ייצור מקומי, מיקור החוץ הרים ראש ואנשי מחשבים שהרויחו אלפי דולרים הוחלפו באותם אנשים שמרויחים מאות דולרים בהודו, בפקיסטאן, בסרילנקה ובמדינות מתפתחות אחרות.
רוחים של מיליארדים התרסקו, חברות התחילו למחזר הלואות, לא לשלם את אגרות החוב, ולהציג הפסדים דבר שגרם לעליה בגרעון התקציבי של המדינה.
לא היה ניתן למנוע את הגידול הלא מבוקר בכלכלה הקפיטליסתית שלנו או המערבית לה אנו שייכים.
נוסיף לכך את האינטרנט שהפך כול קניה או רכישה לבדיקת מחיר ורק אחר כך משא רכש מקצץ כנפיים למשווקים שישבו בקניונים, במיזוג האויר שללקוח הישראלי היה מאד נעים ומושך לבקר בו אך הדרישה שלו לרכוש את המוצר במחיר כפי שראה באתר באינטרנט שם החנויות הם וירטואליות ללא הוצאות קניון ומיזוג אויר.
והיום כאשר אנחנו בתוך כול הבלאגן הזה אנו יושבים וחושבים בעלי העסקים. מה עושים?
אומנם השיווק לא יצליח להניס את האנשים מההרגלים האנושיים שלהם דהינו חווית הקניות, ביקור בקניון או במול הפתוח. אך מצד שני האינטרנט יקרב אליו את הרוכשים הרבה יותר קרוב וזה בגלל אלמנט המחיר וכנראה הנוחות שתהיה יותר יעילה ברכישה באינטרנט בארץ ובחו"ל.
הווה אומר שלא מספיק ללקוח הישראלי ההיצע המקומי, אלה הוא יגלוש לעבר ההיצע הגלובלי וללא שום בעיה עם רכישה בכרטיס אשראי ואספקת המוצר עד לביתו הקניה תהיה עבורו יותר מעניננת, לקניון או למרכז הקניות הוא ילך לטייל, לשתות קפה, להסתובב בין חנויות ופחות להוציא את כרטיס האשראי במקומות אלה.
והבניה נמשכת, והמרכזים ממשיכים להבנות, והרשתות מחויבות לשכור שם מקומות בחזקת אתה לא נמצא אתה לא קיים, והלקוחות לא יגדלו הם פשוט יתחלקו ליותר סניפים וחנויות.
אולי במצב הזה כ-יועץ שיווקי הייתי ממליץ לכולם לשבת על הגדר, לא להתפרץ לכול קניון שנפתח, להתרכז בקניונים המובילים אלה שמדורגים כמצליחים ביותר, לצמצם סניפים, בעיקר סניפים לא רוחיים, להקטין הוצאות, להקטין פרסום, לנצל כבר את הקניון שבו תעבורה גדולה של לקוחות לצורך מבצעים, מבצעים, מבצעים. להדגיש מבצעים בחלונות הראווה ולצמצם עד כמה שניתן בהנהלות של הרשתות ולהשתמש יותר במיקור חוץ בארץ ובעולם.
כ יועץ אסטרטגי אני לא צופה שינויים דרמטיים במפת השיווק של העסקים בישראל או ברשתות המזון שבישראל, אני רק חושב שהמלחמות שהם מייצרות בתקשורת בתחום יחסי הציבור הם טובים להם לעסקים אבל בפרסום יזום הם גרועים להם מאד.
נכון עלויות הפרסום היום נמוכות ביותר, כול רשת מפרסמת עלות הפרסום שלה אף פעם לא לפי מדד יפעת אלה 60 עד 70% מתחת לזה, ונכון שזה די מפתה לפרסם כאשר המחירים למטה. אבל זו עדיין הוצאה ולדעתי עלות תועלת לא כדאית בפרט שסניפי הרשתות יושבות במקומות מרכזיים שגם ככה מרכזים אליהם לקוחות.
כ-יועץ שיווק אין עצה חד משמעית איך וכיצד לפרסם עם בכלל, אולי ישיבה על הגדר עכשיו עדיפה, ופעילות ברשת האינטרנט ברוכה יותר מכול קמפיין יקר כזה או אחר
דורון עמית הינו יועץ עסקי,שיווקי,מכירתי...יועץ וגם מלווה...
